החיים בקרית גת
הגענו לקרית גת בקיץ 1965.
רכשנו קוטג' טורי שקנינו ברחוב הכרמל 816/4, שם גרנו – תלמה, אני ומאיר הקטן בן השנה.
בשנת 1964 התחלתי לעבוד בעיריית קרית גת ושימשתי כמנהל כוח האדם הראשון שלה. תלמה עבדה כמורה בבית הספר היסודי "בן צבי", שהיה ממוקם מול הבית שלנו, ומאיר היה אצל המטפלת.
היו לנו חברים רבים שעלו לארץ מארגנטינה, רובם היו רופאים. בשבתות נהגנו לבלות יחד עם הילדים בפיקניק משותף, ונפגשנו גם בחגים.
היינו גם בחברות מאד טובה עם קהילה גדולה ממרוקו של דוברי ספרדית ששימשתי כמתרגם שלהם. אבל החברים הכי קרובים שלנו היו יעקוב ועדה אריאלי. יעקב היה נציג ועד העובדים בהסתדרות שהיה מגיע אליי לישיבות. עדה היתה אחות בטיפת חלב שחיסנה את מאיר. זוהי חברות מאד קרובה שנמשכת עד היום, כבר 57 שנים!
בקרית גת עבדתי בצמוד לראש העירייה דאז, ד"ר גדעון נאור. ואז יום אחד הזמין אותי לפגישה מזכיר מועצת הפועלים שהיה עולה חדש מתוניס, והסביר לי שיש בקריית גת הסכם שאם ראש המועצה אשכנזי (ראש מועצת קרית גת אז היה אריה מאיר, 'פיבקה') אז מזכיר מועצת הפועלים יהיה יוצא עדות המזרח, ולהיפך.
הוא שיתף אותי שבבחירות הקרובות הוא יתמודד על ראשות המועצה ושהם קיבלו החלטה שאני, הלל, אשמש כמזכיר מועצת הפועלים ויו"ר ההסתדרות בקרית גת. סירבתי, כי לא רציתי לעבור לפוליטיקה. אני איש מקצוע והאמנתי שיש לי עוד דברים נוספים לטפל בהם בקריית גת. הופעל עליי לחץ מאד גדול.
באותו הזמן ראיתי שמחפשים בעיריית פתח תקוה מנהל כוח אדם, והחלטתי לשחרר את עצמי מהלחצים הפוליטיים בקרית גת ולהתמודד על התפקיד בפתח תקווה.
קיבלתי את התפקיד, ובקיץ 1970 עזבתי את העבודה בעיריית קרית גת ועברתי לפתח תקוה.
