הקמת החברה לפיתוח פתח תקווה החברה הכלכלית הראשונה בישראל
דוב תבורי, ראש עיריית פתח תקווה, שמע שעזבתי את "אזורים" ו"מאגרי בנייה", וביקש להיפגש עמי. בפגישה שהיתה לנו בחצר ביתו, הוא אמר ששמע עלי דברים מאד טובים מוותיקי העיריה, והציע לי להיות העוזר שלו. הסברתי לו שבזמן שלא הייתי בעיריית פתח תקווה למדתי המון דברים חדשים, ושאני לא רוצה להיות עוזר ראש העירייה. עם זאת, העליתי בפניו את הרעיון שעיריית פתח תקווה תקים חברה כלכלית, החברה לפיתוח פתח תקוה שתשמש כזרוע ביצועית של העירייה. דב תבורי התלהב מאד מהרעיון, וכבר למחרת שלח מכתב למשרד הפנים.
משרד הפנים לא הסכים להקים חברה כלכלית עצמאית ודחה את הרעיון. אבל אז גיליתי שלעיריית פתח תקווה יש שלד של חברה לא פעילה, "החברה למעונות עולים והסביבה 1947". ידעתי שמשרד הפנים לא מאשר להקים חברות כלכליות חדשות, אבל גם ידעתי שאי אפשר לסגור חברה שכבר קיימת. לכן, כתבתי מכתב לרשם החברות בירושלים, וביקשתי לשנות את שם "החברה למעונות עולים והסביבה 1947 "ל"חברה לפיתוח פתח תקווה בע"מ", והוא אישר!
למעשה, שיניתי את השם ויצקתי תוכן חדש ומשמעותי רלוונטי ועדכני. ב-1 באוגוסט 1984 התחלתי בהקמה של החברה שהיתה החברה הכלכלית הראשונה בישראל. היא שימשה כזרוע הביצועית של העירייה בכל התחומים, בדגש על התנהלות כלכלית.
גייסתי לחברה הכללית צוות חיצוני (מיקור חוץ) שכל אחד היה מומחה בתחום ידע מסוים.
הפרויקטים הראשונים של החברה היו: שיפוץ גני ילדים, בתי ספר, עבודות ניקוז בעיר, סלילת כבישים.
העירייה ראתה שכל פרוייקט נעשה באופן יעיל, על בסיס כלכלי ובזמן קצר, והחלה להעביר לניהול שלי מספר פרויקטים: את כל חוגי הספורט, את חוגי ריקודי עם (היו חוגים שהחברה הכלכלית סבסדה כדי לתת שירות טוב יותר לתושבים). הקמתי את רשות חניה: כל החניונים של העירייה, סימון כחול לבן והקמת צוותי פיקוח, שיצרו הכנסות לחברה.
המהות הראשית של הקמת חברות כלכליות (שהיום נקראות תאגידים עירוניים) היא בכך שהעירייה מקימה חברות עירוניות המתמחות בנושא מסויים והתפעול הינו על בסיס כלכלי. לדוגמא: חברה לביטחון, החברה לתרבות נוער וספורט, החברה לחינוך וכדומה. כיום יש קרוב לכ 550 חברות עירוניות.
ידעתי שאת התיאוריה ואת הניסיון הרב שאני צובר, אני צריך להעביר הלאה, ללמד ולהכשיר את הדור הבא. לכן, במקביל לעבודתי כמנכ"ל החברה לפיתוח פתח תקווה, ולאורך כל שנות הקריירה שלי העברתי הרצאות בפני ראשי ערים ובכנסים של עובדי רשויות מקומיות.
הצעתי למשרד הפנים ולמרכז השלטון המקומי להקים קורס מנכ"לים של רשויות מקומיות. המחזור הראשון מנה 10 תלמידים. בהמשך הבנתי שהמנכ"לים מבינים יותר מאשר הדירקטורים ואז בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת בר אילן, משרד הפנים ומרכז השלטון המקומי הקמנו גם קורס למנכ"לים של הרשויות וגם קורס דירקטורים שיושבים בדירקטוריון של החברות העירוניות.
בשנת 1994 הקמתי עם תלמידי המחזור הראשון את עמותת איגוד החברות העירוניות, לימים "איגוד התאגידים העירוניים". היום יש מעל ל 550 תאגידים עירוניים.
אנשים רבים רצו להשתתף בקורסים האלו. היום לא ניתן לשמש כחבר דירקטוריון בתאגיד עירוני ללא הסמכה של הקורס.
כיהנתי כמנכ"ל החברה לפיתוח פתח תקווה משנת 1984 ועד סוף שנת 2004, תחת ראשי הערים: דב תבורי, גיורא לב ויצחק אוחיון. בפרישתי בחרו בי להיות "נשיא כבוד התאגידים העירוניים".
ניהלתי עשרות פרויקטים מוצלחים, זכיתי בפרסי ניהול רבים, פירוט נרחב של פועלי מצווי בלא מעט ספרים, וכאות הוקרה בשנת 2013 העניקו לי את עיטור יקיר העיר פתח תקווה. בנוסף, רמי גרינברג, ראש עיריית פתח תקווה, הגיש את מועמדותי לקבלת פרס ישראל לשנת 2021.
לאחר פרישתי לגמלאות, הפכתי לעצמאי, יועץ ליזמים ולרשויות המקומיות, מרצה מבוקש באוניברסיטאות, כנסים וקורסים. מוניתי להיות נשיא כבוד איגוד החברות העירוניות בשלטון המקומי. כמו כן, התנדבתי בתנועת אומ"ץ (אזרחים למען מנהל תקין וצדק חברתי ומשפטי) וקיבלתי עיטור הוקרה מהארגון. התמודדתי לכנסת ברשימת הגמלאים... ועוד.
