קונצרן כלל, חברת אזורים ומאגרי בנייה
בשנת 1980 התחלתי לעבוד כמנהל כוח אדם ואדמיניסטרציה במפעל בחצור הגלילית ומפעל בהקמה בצ.ח.ר. (צפת חצור הגלילית וראש פינה). שניהם היו שייכים לחברת "כלל ", חברה גדולה מאוד בבעלות ציבורית. זו היתה תקופה שלמדתי הרבה על ניהול חברות פרטיות.
תלמה והילדים גרו בפתח תקווה, ואני גרתי בצפת, והגעתי הביתה פעם באמצע השבוע ובכל סופשבוע. ואז אימי חלתה והבאנו אותה לגור אתנו בפתח תקווה. המעמסה בבית היתה מאוד גדולה על תלמה: גידול 3 ילדים וטיפול באימי החולה, בזמן שאני כמעט ולא נמצא בבית. לכן, פניתי בבקשה לעזוב את הצפון, והציעו לי להיות מנהל ארגון ושיטות של "קונצרן כלל".
כמובן שלקחת את התפקיד, במסגרתו יצא לי לבקר בכל החברות והמפעלים של "כלל". אלו היו הלימודים המעשיים המשמעותיים ביותר עבורי!
בהמשך, מוניתי כסמנכ"ל לאדמיניסטרציה של חברת "אזורים", היא חברת הבנייה של קונצרן "כלל". במסגרת התפקיד הזה, ניהלתי כחצי שנה את חברת "מודול בטון", חברה לבנייה טרומית שמפעלה בכרמיאל. ההנהלה וכל השירותים היו בחיפה, לכן עד שנמצא מנכ"ל לחברה היו פעמים שישנתי בחיפה.
עבודתי ב"אזורים" היתה בכפיפות למנכ"ל שמואל דכנר ז"ל, שלימים עזב את "כלל" והקים חברות שונות. הוא ביקש שאצטרף אליו לחברת "מאגרי בנייה". למרות שאהרון דוברת ז"ל הציע לי להישאר כסמנכ"ל ב"אלקטרה", החלטתי לעזוב ולעבוד עם שמואל דכנר ב"מאגרי בנייה". כשלושה חודשים מתחילת עבודתנו המשתפת, נקלענו למשבר אמון חמור, ועזבתי את העבודה. לימים, שמואל דכנר נחשד בעבירות קשות, ובסוף ימיו שימש כעד מדינה. אני מרגיש שהיה לי מזל שנפרדתי מהעבודה איתו בזמן.
